הקדמה
מים הם הבסיס לחיים, וכמעט כל אדם מחפש לשפר את איכותם ואת השפעתם על הבריאות.
הרעיון לייחס יתרונות בריאותיים למים בעלי בסיסיות גבוהה אינו חדש: לאורך ההיסטוריה נמצאו מעיינות אלקליים טבעיים שנטען כי יש להם השפעות מרפאות.
ביפן, כבר בשנת 1931, החל מחקר על מים יוננים (alkaline ionized water), עם ניסויים ראשונים בצמחים ובבעלי חיים (3AAA – Japanese studies archive).
בעשורים האחרונים הפכו “מים בסיסיים” (Alkaline Water) לאחד הטרנדים הבולטים בעולם הבריאות. הם הוצגו כפתרון פשוט אך עוצמתי: לאזן את חומציות הגוף, להאט תהליכי הזדקנות, לשפר ביצועים גופניים ואפילו למנוע מחלות.
חלק מהחברות טענו במפורש שמים בסיסיים עשויים למנוע סרטן, מתוך הרעיון שהגוף “חומצי מדי” והחומציות הזו “מזינה את הגידולים”. טענה זו הופיעה הן בקמפיינים מסחריים והן בפרסומים פופולריים שונים (ראו למשל Healthline המסכם את הרעיונות שהובילו לפופולריות התפיסה).
אבל כאשר בוחנים את הטענות מול הספרות המדעית, מתבררת תמונה אחרת: גופים רפואיים כמו Cancer Research UK מציינים שאין כל ראיה לכך שמים בסיסיים משנים את ה־pH של הדם או מונעים סרטן. גם סקירה שיטתית שהתפרסמה ב־MDPI (2022) קובעת במפורש שאין הצדקה לשיווק מים בסיסיים כטיפול.
במקביל, מחקרים שנעשו על מים שעברו אלקטרוליזה מצאו שההשפעות החיוביות שנצפו נובעות בעיקר מהמימן המולקולרי המומס במים, ולא מה־pH עצמו – נקודה שמודגשת היטב על ידי ה־Molecular Hydrogen Institute.
וכשמביטים בצד הפיזיולוגי, ברור שהגוף מצויד במנגנוני ויסות ושומרות על איזון החומציות באופן שוטף, כפי שמתואר ב־StatPearls – Acid Base Balance.
אבל האם באמת יש בסיס מדעי לכל זה? האם מדובר במהפכה בריאותית – או ברעיון ששיווקו אותו בהבטחות גדולות יותר מהנתונים?
כדי להבין זאת לעומק, נעבור צעד־צעד: תחילה נבחן את ההיסטוריה והשוק של המים הבסיסיים, אחר כך נבדיל בין סוגי המים השונים, נסקור את המחקרים, ולבסוף נראה כיצד הגוף עצמו מווסת את החומציות שלו.
חלק 1 – ההיסטוריה, השוק וסוגי המים הבסיסיים
איך נולד הרעיון?
המקור לגל המים הבסיסיים המודרני נמצא ביפן של שנות ה־70. באותן שנים פותחו מכשירים ראשונים לאלקטרוליזה של מים – תהליך שבו מוזרם זרם חשמלי שמפריד יונים ויוצר מים בעלי pH גבוה בצד אחד ומים חומציים בצד השני (NCBI – Electrolyzed Water). מכשירים אלה, שכונו לעיתים מינני מים, הוצגו לציבור כחדשנות בריאותית עם סיסמאות כמו “מים בריאים יותר” או “מים מרפאים”.
🎥 מקורות שמייצגים טענות כמו “מים מרפאים” / “בריאים יותר”
- Jonny Bowden — The Science Alkaline Water Companies Don’t Want You To Know About
מדבר על איך חברות alkaline water טוענות למים כ”miracle water” ולטענות בריאותיות כמו נטרול חומצה, מניעת מחלות ועוד. jonnybowden.com - EatingWell — What Is Alkaline Water and Is It Healthy?
טוענים שמים בסיסיים משווקים עם תיאורים כמו “improved hydration, reduced acid in the bloodstream, healthy digestion, slowing aging, and preventing bone loss”. EatingWell - Wikipedia – Water ionizer
המקור מתאר שמכשירים לייצור מים מיוננים משווקים כ”מים בריאים”, עם תועלות כמו האטת הזדקנות, מניעת מחלות וכו’. Wikipedia - “Miracle water’: How legit is it?” — Free Malaysia Today
כותב על מסננים / מערכות שמופיעות כ“miracle water” לטיפול במחלות כרוניות. Free Malaysia Today
בשנות ה־90 וה־2000 התרחב השוק למדינות המערב. דגמי מינני מים נמכרו במחירים גבוהים, לעיתים במודל של שיווק רשתי (Quackwatch – Alkaline Water), וסביבם נבנו סיפורים רפואיים נרחבים שכללו טענות למניעת מחלות כרוניות, האטת תהליכי הזדקנות, שיפור מערכת העיכול ואף נטרול חומציות השרירים לאחר פעילות גופנית (Healthline – Alkaline Water: Benefits and Risks).
מה אמרו הרשויות?
במדינות רבות גופי בריאות רשמיים הביעו הסתייגות. למשל, ה־FDA לא העניק אישורים לטענות רפואיות הקשורות למים בסיסיים, ואין כל המלצה רשמית לשימוש בהם למניעה או לטיפול במחלות (FDA – Bottled Water Regulations).
בבריטניה, Cancer Research UK מציין:
“There is no evidence that drinking alkaline water, or following an alkaline diet, can change the pH of your blood or prevent cancer.”
סקירה שיטתית שהתפרסמה ב־MDPI מסכמת באותו קו:
“Promotion of alkaline diet and alkaline water to the public for cancer prevention or treatment is not justified.”
גם מוסדות נוספים כמו Mayo Clinic ו־MD Anderson Cancer Center מסבירים שהגוף שומר על איזון החומציות הפנימי שלו באמצעות הריאות והכליות, ללא תלות ב־pH של המים.
מה אפשר לרעיון להתפשט?
- פשטות הרעיון – הטענה ש”הגוף חומצי מדי” וצריך לאזן אותו נשמעה אינטואיטיבית וקליטה.
- שיווק רגשי – קמפיינים שהדגישו חשש ממחלות קשות לצד הבטחות ל“מים מחיים” (MD Anderson – Alkaline Diet).
- חוסר ידע בציבור – רוב האנשים אינם מכירים את מנגנוני האיזון של הגוף, ולכן היה קל לשכנע שה־pH של המים משפיע ישירות על הדם (Mayo Clinic – Alkaline Water).
- שוק כלכלי רחב – מכשירים שעלו אלפי דולרים נמכרו במודל רשתי, יצרו קהילות משתמשים והוצגו כהשקעה בבריאות (Livestrong – Alkaline Water Market).
סוגי מים בסיסיים
כאשר מדברים על “מים בסיסיים” חשוב להבחין בין שתי קבוצות עיקריות:
- מים מיוננים (Electrolyzed–Reduced Water, ERW) – מים שמיוצרים בתהליך אלקטרוליזה, שבו מוזרם זרם חשמלי שמפריד יונים ויוצר מים חומציים בצד אחד ובסיסיים בצד השני.
- מים מינרליים בסיסיים – מים שעברו העשרה במינרלים בסיסיים כמו מגנזיום, סידן או אשלגן, אשר מעלים את רמת ה־pH.
ההבחנה הזו תתברר כחיונית בהמשך, משום שחלק גדול מן הבלבול נובע מהצגה של כל סוגי המים האלה תחת הכותרת הכללית “מים בסיסיים”.
סיכום חלק 1
⚠️ הצמיחה של שוק המים הבסיסיים לא נבעה ממחקר מדעי מבוסס
אלא משילוב של רעיון אינטואיטיבי, טענות בריאותיות רחבות וקמפיינים שיווקיים רבי־עוצמה. מכשירי ה‘מינני מים’ הפכו לסמל ל‘מים בריאים’, והציבור אימץ את המושג ‘מים בסיסיים’ כקטגוריה אחת – אף שבפועל מדובר בשתי קבוצות שונות: מים מיוננים ומים מינרליים מועשרים.
השאלה האם לטענות הללו היה בסיס מדעי תיבחן בחלק הבא.
חלק 2 – מה אומרים המחקרים על מים בסיסיים
⚠️ חשוב לשקף, מחקרים בבני אדם כללו מדגמים קטנים ולא תמיד היו מבוקרים היטב
מחקרים שמצאו חוסר בראיות
סקירות רחבות יותר מצביעות על תמונה זהירה הרבה יותר:
- סקירה שיטתית שהתפרסמה ב־MDPI קובעת:
“Promotion of alkaline diet and alkaline water to the public for cancer prevention or treatment is not justified.” - Cancer Research UK מציינים שאין כל עדות לכך שמים בסיסיים משנים את ה־pH של הדם או מספקים יתרון במניעת סרטן.
- גם Mayo Clinic ו־MD Anderson Cancer Center מסכמים שאין כיום תמיכה מדעית מוצקה בטענות הבריאותיות.
גם מקורות פופולריים כמו Livestrong ו־EatingWell מדגישים שבפועל אין כיום עדות מבוססת לכך שהבסיסיות עצמה היא שמספקת יתרון בריאותי.
מחקרים שמצאו יתרונות אפשריים
לאורך השנים פורסמו מספר מחקרים שהצביעו על תועלות אפשריות בצריכת מים בסיסיים:
- מדדים מטבוליים – מחקרים קטנים מצאו שינויים אפשריים ברמות סוכר ושומנים בדם. למשל, מחקר שהתפרסם ב־Journal of the International Society of Sports Nutrition מצא שצריכת מים מיוננים עשויה להשפיע על פרמטרים מטבוליים, אך סיכם בזהירות כי “נדרשים מחקרים נוספים”.
- ספורטאים – במספר ניסויים דווח על התאוששות מהירה יותר לאחר פעילות גופנית מאומצת. חלקם אף ציינו ירידה במדדי חומציות השרירים, אך המדגמים היו קטנים.
🎥 מקורות רלוונטיים
- Alkaline water improves exercise-induced metabolic acidosis and enhances anaerobic exercise performance in combat sport athletes
מחקר עם שישה עשר ספורטאים (combat sports), ששתו מים בסיסיים במשך שלושה שבועות, ושם נמדדה השפעה על איזון חומצי, רמת לקטט, ביצועים אנאירוביים ועוד. Nutrition Evidence Database - Effect of mineral-based alkaline water on hydration status & the metabolic response to short-Term anaerobic exercise
מחקר על שחקני כדורגל ששתו מים בסיסיים או מים רגילים והוערכה השפעה על רמת לחות, שימוש בלקטט אחרי פעילות אינטנסיבית. ResearchGate - Effects of Alkaline-Reduced Water on Exercise-Induced Oxidative Stress and Fatigue in Young Male Healthy Adults
מחקר קליני שבו נמצאה הפחתה במדדי עקה חמצונית ועייפות אחרי אימון מקיף כאשר צורכים מים מיוננים (ARW) לעומת מים רגילים. MDPI
- עקה חמצונית (oxidative stress) – חלק מן המחקרים מצאו ירידה במדדי עקה חמצונית לאחר שתיית מים מיוננים (ראו למשל PMC – oxidative stress and electrolyzed water).
עם זאת, ברוב המקרים היו מגבלות מתודולוגיות:
- רבים מהמחקרים נערכו על בעלי חיים או בתנאי מעבדה (in vitro).
- מחקרים בבני אדם כללו מדגמים קטנים ולא תמיד היו מבוקרים היטב.
- בחלק גדול מן המחקרים המים היו מיוננים, כלומר הכילו גם מימן מולקולרי – משתנה נוסף שלא תמיד הופרד מהשפעת ה־pH.
ההבחנה הקריטית: המכון למימן מולקולרי
במרכז הדיון ואולי המאמר החשוב ביותר בנושא, עומד מאמר סקירה מקיף של Molecular Hydrogen Institute – גוף מחקר עצמאי וללא מטרות רווח, שנחשב לסמכות מובילה בתחום חקר המימן המולקולרי.
במאמר זה, שמסכם עשרות מחקרים קודמים, הובהר באופן חד־משמעי כי
⚠️ ההשפעות החיוביות שיוחסו למים שעברו אלקטרוליזה אינן נובעות מן ה־pH הגבוה, אלא מהמימן המולקולרי שנוצר בתהליך.
הציטוט המרכזי מנסח זאת כך:
“…H₂ was the exclusive agent responsible for both the negative ORP and the observed therapeutic effects of ERW.”
(PubMed – Electrolyzed–Reduced Water: Review I)
מים מינרליים בסיסיים
בהקשר של מינרלים, השאלה המרכזית כאן היא האם למינרלים שמוסיפים למים יש השפעה בריאותית משמעותית. בדרך כלל, עיקר המינרלים מגיע מהמזון, והתרומה של המים יחסית קטנה. עם זאת, במקומות שבהם מי השתייה דלים במיוחד במינרלים – כמו בישראל, שבה מי התפלה מהווים חלק גדול מהאספקה – נוכחות מגנזיום במים עשויה לתרום תרומה תזונתית מסוימת.
מחקרים מצביעים על כך שמי שתייה עשירים במגנזיום יכולים להוות מקור משלים לצריכה יומית, בעיקר באוכלוסיות שבהן הצריכה מהמזון נמוכה (Journal of Nutrition; NIH – Magnesium).
כלומר, אם יש ערך בהעשרת מים במינרלים, הוא קשור למינרלים עצמם – ובעיקר למגנזיום – ולא לעצם העובדה שהמים נעשו “בסיסיים יותר”. העלאת ה־pH לבדה אינה מהווה גורם בריאותי מוכח.
סיכום חלק 2
- אין עדות לכך שרמת ה־pH של המים לבדה מביאה תועלת בריאותית.
- מים מיוננים עשויים להכיל מימן מולקולרי, והוא כנראה הגורם להשפעות החיוביות שנצפו בחלק מהמחקרים.
- מים מינרליים בסיסיים מספקים תרומה אפשרית דרך המינרלים, בעיקר במקומות שבהם מי השתייה דלים בהם, אך לא דרך ה־pH.
- בהקשר למניעת סרטן או טיפול בו – סקירות וגופי בריאות מובילים מציינים שאין הצדקה לשיווק מים בסיסיים למטרה זו.
חלק 3 – ויסות החומציות בגוף
אחת הטענות המרכזיות בשיווק “מים בסיסיים” היא שהם מאזנים את רמות החומציות (pH) של הגוף.
אז איך הגוף מאזן את עצמו? והאם המים עוזרים?
בפועל, לגוף יש מנגנוני ויסות חזקים ומדויקים, שפועלים ללא קשר לסוג המים שאנו שותים.
הריאות – המנגנון המהיר
הריאות הן קו ההגנה הראשון לוויסות רמות החומציות בדם. בכל נשיפה אנו מסלקים פחמן דו־חמצני (CO₂), ובכך משפיעים ישירות על ה־pH:
- עלייה ברמות CO₂ יוצרת חומצה פחמתית (H₂CO₃), שמתפרקת ליוני מימן (H⁺) ומורידה את ה־pH.
- נשימה מהירה (היפרוונטילציה) מסלקת CO₂ ומעלה את ה־pH.
- נשימה איטית או שטחית משאירה CO₂ בדם ומורידה את ה־pH.
⚠️ המשמעות היא שבתוך דקות ספורות בלבד הגוף יכול לשנות את רמות החומציות באמצעות שינוי בקצב הנשימה StatPearls – Acid Base Balance.
במחקר האישי שערכתי מצאתי שעבודת נשימה יומיומית של כ־15 דקות עשויה לסייע באיזון נשימה שטחית, לאזן את רמות ה־CO₂, להעשיר את הגוף בחמצן ולתמוך ביכולת שלו לשמור על pH יציב.
קיימות קבוצות תרגול ייעודיות לעבודת נשימה, והצטרפות אליהן יכולה להקל על הלמידה וההתמדה.
מעולה שאתה מדגיש 🙏
אז בוא נעשה את זה מסודר: בכל טקסט שאני מנסח עבורך אני תמיד אשלב קישורים (inline או בסוגריים) – גם כשזה נראה מובן מאליו.
הנה הקטע שלך על הכליות, עם קישורים מלאים ומשולבים ישירות:
הכליות – המנגנון האיטי
הכליות אחראיות על ויסות לטווח ארוך. הן מסננות את הדם, מפרישות עודפי יוני מימן (H⁺) אל השתן, ומייצרות ביקרבונט (HCO₃⁻) חדש לפי הצורך. כך נשמר האיזון גם במצבים קיצוניים, לאורך שעות וימים (Springer – Kidney metabolism and acid–base control; PMC – Silva 2022, Kidney metabolism and acid–base control: back to the basics).
הרחבה + הדגשה על יוני המימן והכליות
מכשירי אלקטרוליזה מבוססים על שינוי בכמות יוני מימן במים — הם מייצרים מים מיוננים (Electrolyzed Water) עם רמות משתנות של H⁺ / פרוטונים (MDPI – Electrolyzed–Reduced Water: Review II: Safety Concerns). אך בשורה התחתונה, גם אם יוני המימן במים משתנים, הכליות מווסתות את השתן כך שכל עוד הכליות תקינות — אין שינוי משמעותי ב־pH של הדם (PMC – Acid-base regulation in the renal proximal tubules).
⚠️ המשמעות היא שכל שינוי חיצוני קטן — כמו כמות יוני מימן במים — יתאזן בסופו של דבר דרך השתן, מבלי לשנות את ה־pH של הדם.
⚠️ זהו דגש שמשווק בצורה אגרסיבית, אך חשוב להבין: הגוף מאזֵן את יוני המימן דרך השתן, ואין כל עדות מדעית לכך ששתיית מים עם כמות משתנה של יוני מימן משפיעה על חומציות הדם.
מערכת ה־Buffer – הייצוב המיידי
בנוסף, קיימות בגוף מערכות חוצצות (Buffer Systems) – ובעיקר מערכת הביקרבונט. מערכות אלה סופגות עודפי יוני מימן או משחררות אותם בהתאם לצורך, ושומרות את ה־pH של הדם בתחום הצר והחיוני לחיים: 7.35–7.45 (PMC – Acid–base balance review).
למה זה חשוב?
אנזימים, הורמונים ותהליכי אנרגיה בגוף רגישים מאוד לשינויי pH. אפילו ירידה קלה מ־7.4 ל־7.3 עלולה לפגוע בתפקוד תקין.
וכאן חשוב להדגיש:
⚠️ המשמעות היא שכל חריגה אמיתית מהטווח הזה מסכנת חיים – ולכן הגוף לא יכול להרשות לדם לחרוג ולהמתין שנאזן אותו מבחוץ.
הוא חייב להתאזן בכוחות עצמו, וזהו בדיוק התפקיד של מערכות החציצה (Buffer Systems).
ומה לגבי המים?
⚠️ שתיית מים בסיסיים יכולה לשנות זמנית את ה־pH של השתן, אך אינה משנה את ה־pH של הדם. Cancer Research UK מציינים במפורש:
“There is no evidence that drinking alkaline water, or following an alkaline diet, can change the pH of your blood or prevent cancer.”
כלומר – איזון החומציות מתבצע על ידי מנגנוני הריאות, הכליות והחוצצים, ולא מושפע מסוג המים שנשתה.
חלק 4 – סיכום
רעיון “המים הבסיסיים” צמח מהטענה הפשוטה שאם נעלה את רמת ה־pH של המים, נוכל לאזן את החומציות בגוף ולשפר את הבריאות. בפועל, כאשר בוחנים את הממצאים המדעיים, התמונה נראית אחרת:
- מים מיוננים – חלק מהמחקרים מצאו השפעות אפשריות, אך ברוב המקרים התועלת נובעת מהמימן המולקולרי שנוצר בתהליך האלקטרוליזה – לא מה־pH עצמו (Molecular Hydrogen Institute).
- מים מינרליים בסיסיים – הערך הבריאותי תלוי בנוכחות המינרלים (ובעיקר מגנזיום, שחסר לעיתים במי שתייה מותפלים), ולא בהיותם “בסיסיים”. ראו למשל Journal of Nutrition.
- סרטן ומחלות כרוניות – סקירות רחבות וגופים רפואיים מובילים כמו Cancer Research UK, Mayo Clinic ו־MD Anderson Cancer Center מציינים שאין הצדקה לשיווק מים בסיסיים כמניעה או טיפול.
- ויסות החומציות בגוף – מתבצע על ידי מנגנוני ריאות, כליות ומערכות חוצצות פנימיות, ולא על ידי סוג המים שנשתה.
📌 שורה תחתונה:
המים שאנו שותים חשובים לבריאות – בעיקר בזכות הניקיון שלהם, נוכחות מינרלים חיוניים, ולעיתים גם העשרה במימן מולקולרי. העלאת ה־pH לבדה אינה מספקת יתרון בריאותי מוכח, ואיזון החומציות של הגוף הוא תוצאה של מנגנוני איזון ביולוגיים פנימיים, ולא בזכות סוג המים.
💧 המידע כאן מבוסס על מחקר אישי ונערך בעזרת כלי בינה מלאכותית, ולכן עשוי לכלול אי־דיוקים.
כל אחד מוזמן לקרוא ולהסיק את מסקנותיו האישיות.
לסרטונים נוספים בנושא:
