אם הייתי נכנס למעבדה עתידנית ורואה מערכת כזו, לא הייתי מאמין:
- מנועים זעירים שמסתובבים במהירות עצומה ומייצרים אנרגיה ביעילות שכמעט נוגעת בשלמות.
- רשת אינסופית של יחידות עצמאיות, שכל אחת מהן מחזיקה מתח חשמלי, מגיבה לסביבה ומתקשרת עם שכנותיה.
- מים חיים שמשנים את מצביהם בהתאם לצורך, מוליכים חשמל וחום, ותומכים בכל פעולה כימית.
- חיבורים עצביים שנולדים ומתפרקים בכל רגע, כמו מעגלים שמתכנתים את עצמם.
- מנגנוני ניקוי שמתעוררים בלילות ודואגים שהמערכת כולה תישאר צלולה.
הייתי בטוח שזו טכנולוגיה שלא הגענו אליה עדיין.
אבל כל זה קורה כבר עכשיו – בתוך הגוף שלי.
כדי להבין את גודל הפלא, אפשר להתבונן ברכיבים שמרכיבים אותו – כל אחד מהם נס טכנולוגי בפני עצמו.
1. המנועים הזעירים – תחנות הכוח של החיים
בכל תא חי פועלת המיטוכונדריה, ובתוכה מנוע מולקולרי – ATP Synthase.
הוא מסתובב אלפי סיבובים בדקה, וממיר זרימה של פרוטונים למטבע האנרגיה של החיים – ATP.
היעילות? כמעט מושלמת: קרובה ל־100%.
כל מנוע כזה קטן בהרבה מכל שבב שאי־פעם בנינו – ובכל זאת הוא מדויק, עמיד, ומספק אנרגיה בלי הפסקה.
זה מנוע שאף מהנדס לא הצליח לשחזר. והוא פועל בכל תא מגופי.
בכל תא חי פועלות מאות מיטוכונדריות – ויש עשרות טריליוני תאים בגוף
2. מוליכים למחצה טבעיים – שערי היונים
קרום התא מכיל אלפי תעלות יונים – שערים מיקרוסקופיים שנפתחים ונסגרים בדיוק עוצר נשימה.
הם מווסתים זרמים חשמליים ושומרים על מתח מנוחה יציב.
בגוף שלי יש עשרות טריליוני תאים – וכל אחד מהם מחזיק מערכת חשמלית זעירה משלו.
דמיין לוח־אם עם טריליוני טרנזיסטורים, שכל אחד מהם מתקן את עצמו וממשיך לפעול שנים.
הטבע כבר יצר לוח כזה – הוא הגוף שלי.
3. מערכת המים – החומר החיוני ביותר
המים בגוף אינם רק נוזל. הם מערכת חיה:
- מוליכים חום וחשמל.
- משנים את ארגונם למבנים שונים (כמו EZ water) כדי לאפשר אנרגיה ותפקוד.
- מתווכים כל פעולה ביוכימית – כל חלבון, כל אנזים, כל גן – פועל רק בתוך סביבה מימית.
- שומרים על צורת ה־DNA ועל יציבות הממברנות.
- מתפקדים כמעין מאגר מידע פיזיקלי.
כלומר: בלי מים אין חיים – לא כי הם “נוזל” – אלא כי הם המערכת שעליה בנויה כל הטכנולוגיה של הגוף.
4. רשת החשמל – החיווט הדינמי של המוח
במוח שלי פועלים עשרות מיליארדי נוירונים, וכל אחד מהם מקושר לאלפי אחרים.
זה יוצר רשת של טריליוני חיבורים – שכל הזמן נבנים, מתפרקים ומתחזקים.
זו לא רשת סטטית, אלא מעגלים חיים שמתכנתים את עצמם.
כל חוויה שאני פוגש משנה את החיווט הזה, מוסיפה קשר, מחזקת שביל, מוחקת אחר.
וזה לא הכל – הרשת הזו פועלת בתדרים שונים, כמו שעוני מערכת, שמסנכרנים בין כל היחידות.
אם הייתי פוגש מערכת כזו במעבדה – הייתי קורא לה מחשב־על אורגני.
5. מערכות ניקוי – התחזוקה הסודית
בלילה, או במצבים של שקט עמוק, מופעלת המערכת הגלימפטית – רשת נוזלים שמנקה את המוח מפסולת.
זו מערכת תחזוקה פנימית, שלא מפסיקה לעבוד, ושבלעדיה המוח פשוט לא היה מצליח לשמור על עצמו.
כל מחשב מלאכותי דורש תחזוקה חיצונית. המחשב הביולוגי שלי מתחזק את עצמו.
6. התודעה – המפעיל העליון
מעל כל זה יש גורם שאין לו מקבילה ישירה: התודעה.
היא לא החומרה ולא התוכנה – היא המשתמש.
היא זו שחווה את כל זה, מפעילה את המערכת, ולפעמים אפילו מתבוננת בה מבחוץ.
אנרגיה ויעילות
המוח שלי צורך כ־20 ואט בלבד – פחות מנורת שולחן קטנה – ובכל זאת מפעיל רשת עצומה של נוירונים וחיבורים.
בינה מלאכותית מתקדמת צורכת אלפי ואטים (ובמרכזי נתונים – מגה־ואטים) כדי לבצע חלק קטן מהחישובים שהמוח עושה בקלות.
זו לא רק יעילות – זו שלמות הנדסית טבעית.
סיכום פתוח
הגוף שלי הוא מחשב ביו־אלקטרי־הידרופילי – פלא הנדסי חי, יעיל פי כמה מכל טכנולוגיה שבנינו.
מערכת שמצליחה לאזן, לשנות, להתחדש ולתמוך בחיים עצמם.
ואז מגיעות השאלות:
- אם אני חי בתוך טכנולוגיה מתקדמת כזו, מה תפקידי כ”משתמש”?
- האם התודעה שלי היא רק חלק מהרשת – או שהיא הדבר שמפעיל אותה?
- ואם הגוף הזה מתוכנן כך שיוכל ללמוד את עצמו ולהשתנות – מה גודל השינוי שאפשר לעשות במערכת כזאת?
