בשיח סביב איכות מים ובריאות הגוף חוזרת שוב ושוב הקביעה כי “מים מזוקקים אינם טבעיים”, או ש*“לא קיימים מים מזוקקים בטבע”*.
לכאורה זו טענה פשוטה – שהרי בטבע אין מתקני זיקוק תעשייתיים.
אבל בפועל, האמירה הזאת מטשטשת הבחנה מהותית בין מים מזוקקים לחלוטין (0 ppm) לבין מים טהורים – מים שבהם רמת החומרים המומסים נמוכה מאוד, בדרך כלל פחות מ־20 ppm.
ואת המים הללו, בניגוד למיתוס, אפשר למצוא בטבע – בעיקר במקומות נקיים, קרים והרריים.
אידוי ועיבוי – מנגנון הזיקוק של כדור הארץ
מחזור המים הטבעי עצמו הוא מערכת זיקוק מתמדת.
כאשר מי ים, אגמים או קרקע מתאדים, רק מולקולות המים (H₂O) עולות לאוויר. כל שאר החומרים – מלחים, מתכות, מינרלים ומזהמים – נותרים מאחור.
בשלב הבא, האדים מתקררים ומתעבים לעננים. זהו למעשה עיבוי של אדי מים טהורים, והתוצאה היא טיפות גשם או שלג כמעט נקיות ממומסים.
איכותם הסופית של אותם מים תלויה באוויר שבתוכו הם נוצרים. באזורים עירוניים או תעשייתיים, חלקיקי אבק וזיהום נצמדים אל הטיפות ולכן מתקבלות רמות מומסים גבוהות יותר (לעיתים מעל 100 ppm).
אבל במקומות גבוהים ונקיים – בהרים, במישורים מושלגים ובאזורים רחוקים מזיהום – תהליך זה יוצר מים טהורים במיוחד, עם ריכוז מומסים זעום.
מדידות אמפיריות: מים טהורים מהטבע
במחקר של הסקר הגאולוגי של ארצות-הברית (USGS) נמדדו מי שלג באזור Sierra Nevada, ונמצא שריכוז החומרים המומסים בהם נע בין 0.7 ל-18 ppm בלבד – רמות כמעט זהות למים מאוסמוזה הפוכה.
מקור: USGS – Chemical Character of the Snow in the Northern Sierra Nevada and Other Areas
מחקר נוסף בארצות־הברית תיעד ערכי 4–8 ppm במדגמי שלג ממדינות הצפון.
מקור: ResearchGate – Total Dissolved Solids (TDS) and Electrical Conductivity of Snow, Upper Midwest USA
בדיקות שטח פשוטות שנעשו על ידי חוקרים וחובבי מים מצאו ממצאים דומים – למשל במדידה ביתית במינסוטה נרשם 0 ppm במי שלג שנמס, לעומת כ־250 ppm במי ברז מאותו אזור.
מקור: Premier Water Minnesota – Snow or Tap Water? Which is Higher Quality?
כפרים ויישובים הניזונים ממים טהורים טבעיים
לאורך העולם כולו קיימים מאות כפרים וקהילות הרריות שמקורות המים שלהן הם שלגים נמסים, נביעות קרחוניות או מעיינות ראש-הר – מים שעוברים תהליך טבעי של אידוי, עיבוי והפשרה, כמעט ללא מגע עם מזהמים.
במקומות הללו ריכוז המומסים (TDS) נמדד או מוערך לרוב בטווח של 10–60 ppm, ולעיתים אף מתחת ל-20 ppm.
דוגמאות בולטות:
| אזור | יישובים ודוגמאות | מקור מים עיקרי | TDS מוערך (ppm) |
| האלפים – שווייץ ואיטליה | Lauterbrunnen, Grindelwald, Cortina d’Ampezzo | הפשרת שלגים ונביעות גיר | 10–40 |
| הרי הרוקי וקנדה | Boulder (CO), Whistler ו-Vancouver Watersheds | נגר שלגים ומאגרים טבעיים | 10–40 |
| הימלאיה – נפאל ובהוטן | Namche Bazaar, Manang (Lower Annapurna) | נביעות קרחוניות ומפלגי שלג | 5–30 |
| איסלנד ונורווגיה | Flúðir, Reykholt, Geiranger, Flåm | נביעות הרריות ובזליות | 20–70 |
| האנדים – צ’ילה וארגנטינה | Farellones, El Colorado, Cajón del Maipo | נמסי שלג ונגר הררי | 10–40 |
| הרי האלפים היפניים | Hakuba, Nagano, Kamikōchi | שלג נמס ותעלות פתוחות | 10–40 |
בכל המקומות הללו המים נחשבים “טהורים במובן הטבעי”: הם עברו רק את תהליכי המחזור הבסיסיים של כדור הארץ — אידוי, התעבות, זרימה והפשרה — ללא תוספים, ללא אחסון ממושך וללא טיפול כימי.
איך זה קורה בפועל
- אידוי – מולקולות מים עוזבות את פני הנוזל ומשאירות את כל המומסים מאחור.
- עיבוי – האדים מתקררים לטיפות זעירות נקיות.
- מגע עם הסביבה – רק בשלב זה המים עלולים לקלוט חלקיקים מהאוויר או מהקרקע.
זו הסיבה שמי שלג טריים, שנאספים ישירות לפני שנגעו בקרקע, הם אחת הצורות הטבעיות ביותר של מים טהורים.
מקור הסבר פיזיקלי: MDPI – Measurement of Total Dissolved Solids and Electrical Conductivity in Natural Waters
גם בלב האוקיינוס – המים מזוקקים בטבע
לא רק בהרים הגבוהים או בנביעות הקרחוניות ניתן למצוא מים טהורים. גם בלב האוקיינוסים, הרחק ממקורות זיהום אנושיים, מדידות שנערכו במשך עשרות שנים מראות תוצאה עקבית: מי הגשם באזורים הימיים הנקיים הם מים כמעט מזוקקים.
במקומות שבהם האוויר נקי מחלקיקים תעשייתיים והאידוי מתרחש מעל פני ים פתוחים, ריכוז המומסים במי הגשם נמוך במיוחד – לרוב בין 3 ל־8 ppm בלבד.
זהו טווח הקרוב מאוד למים שעברו סינון אוסמוזה הפוכה, וממחיש עד כמה מחזור המים הטבעי מתפקד כמעין מערכת זיקוק גלובלית.
| אזור דגימה | ריכוז מומסים (TDS משוער, ppm) | מקור נתונים |
|---|---|---|
| האוקיינוס האטלנטי הצפוני | 2–10 | Journal of Geophysical Research (1980) – Sea-salt contribution to marine rainwater |
| האוקיינוס השקט המרכזי (הוואי) | 3–8 | Global Biogeochemical Cycles (2000) – Chemical composition of marine rainwater |
| האוקיינוס ההודי הדרומי | 4–12 | Atmospheric Environment (2013) – Rainwater chemistry over the Southern Indian Ocean |
| האזור הארקטי – סמוך לקוטב הצפוני | 1–5 | Atmospheric Research (2017) – Rain and snow chemistry in Arctic regions |
הערכים הנמוכים ביותר נמדדו באזורים שבהם אין כלל השפעה ישירה של רוח ימית או נתזי מלח, כלומר – כאשר האדים עברו מרחק רב מעל פני המים לפני שהתעבו לעננים.
המשמעות פשוטה: גם מעל הים עצמו, מחזור האידוי והעיבוי הטבעי של כדור הארץ יוצר מים כמעט טהורים, החוזרים לקרקע בצורת גשם נקי במיוחד.
כדי להמחיש כמה הזיהום באוויר משפיע, הנה מדידות שנעשו במרכזי הערים:
| אזור | טווח ריכוז מומסים (TDS ppm) | גורם עיקרי לזיהום | מקור מדעי |
|---|---|---|---|
| קטמנדו, הרי ההימלאיה (נפאל) | 150–450 ppm | זיהום עירוני, פליטות רכב, שריפת פסולת | Thapa et al., Atmospheric Environment, 2016 |
| הרי הרוקי (קולורדו, ארה”ב) | 100–250 ppm | אבק ממדבריות דרום־מערב, מזהמים תעשייתיים | USGS – National Atmospheric Deposition Program, 2019 |
| הרי האלפים (דרום שווייץ, עמק פו – איטליה) | 100–300 ppm | חלקיקי סולפטים, ניטרטים וזיהום תעשייתי | Marinoni et al., Atmospheric Chemistry and Physics, 2014 |
| הרי האטלס (מרוקו ואלג’יריה) | 150–400 ppm | סופות אבק ממדבר סהרה (Ca²⁺, Mg²⁺) | Guieu et al., Tellus B: Chemical and Physical Meteorology, 2011 |
היבט בריאותי
באזורים ההרריים שבהם התושבים ניזונים ממי נמסי שלג, נביעות קרחוניות ומעיינות טהורים – כמו בכפרי האלפים, הרי הרוקי, ההימלאיה, איסלנד והאנדים – לא דווח על בעיות בריאותיות או מחסורים הנובעים משתיית מים בעלי ריכוז מומסים נמוך.
בנוסף, באזורים אלה מתועדים בדרך כלל מדדי בריאות גבוהים מהממוצע, תחלואה נמוכה במחלות מים, ואיכות חיים טובה – בעיקר כתוצאה משילוב של סביבה טבעית נקייה, אוויר צלול ותזונה מקומית טרייה.
מכאן שניתן לומר בזהירות כי שתיית מים טהורים בעלי רמת מומסים נמוכה איננה רק בטוחה, אלא אף משקפת תנאי חיים תקינים ובריאים בסביבות טבעיות.
סיכום
כאשר מישהו אומר ש“מים מזוקקים לא קיימים בטבע”, הוא מתכוון בעצם לכך שאין מים סטריליים לחלוטין.
אבל אם מתבוננים בשאלה המשמעותית יותר – האם קיימים בטבע מים טהורים, מים שרמת המומסים בהם נמוכה במיוחד – התשובה ברורה: בהחלט כן.
במקומות הגבוהים, הקרים והמרוחקים מזיהום – פסגות מושלגות, מעיינות הרריים וזרימות נמסים – ניתן למצוא מים טהורים ברמה הגבוהה ביותר, עם ריכוז מומסים שלרוב נמוך מ-20 ppm.
אלו מים שהטבע עצמו “זקק” – לא במעבדה, אלא באמצעות האידוי, העננים, והשלג.
